תביעה ייצוגית, מהי 

תביעה ייצוגית, מהי :

מבוא:

רובנו קוראים מידי פעם בעיתונים על תביעות ייצוגיות שונות, בד"כ בענייני רכיבי מזון שהוסתרו מהציבור, אריזות מוצרים שהוקטנו מבלי שהיצרן דאג להודיע על כך וכדומה. ואולם מנגנון התביעות הייצוגיות אינו ברור דיו לרובנו, ונשאלת השאלה מהו בעצם "תובע מייצג"?

במאמר זה אתייחס ואסביר את מהות מנגנון התביעה הייצוגית.

ראשית כל, חשוב להבין שהתובע המייצג הוא זה אשר לוקח על עצמו לנהל את התביעה עבור קבוצה גדולה של תובעים שנפגעו מאותו עניין. מדובר בד"כ במקרים בהם לכל אחד מחברי הקבוצה לא משתלם לנהל תביעה אישית בבית המשפט, זאת מאחר והצרכן הקטן נרתע מלחשוף עוולות על חשבונו כאשר כל נזקו מסתכם בשקלים בודדים בלבד.

המחוקק, שהיה ער לבעייתיות זו, סבר כי האינטרס הציבורי הכללי מחייב מנגנון בו צרכנים ישאפו לחשוף את העוולות של כל אותם תאגידי ענק. לאור זאת קבע המחוקק כי אותו תובע מייצג, שלקח על עצמו לייצג את כל הקבוצה שנפגעה, יתומרץ באופן פרטי בלי קשר לפיצוי שיינתן ככל שיינתן לכלל הקבוצה. לאור זאת, במידה והתובענה אכן צולחת, אמורים בתי המשפט לפסוק גמול מיוחד לתובע המייצג בגין הפעולות שביצע לטובת הקבוצה כולה.

הרקע הנורמטיבי

עד לשנת 2006 המקור הנורמטיבי להגשתן של תובענות ייצוגיות היה מעוגן בסעיף 29 לתקנות סדר הדין האזרחי. אולם ניסוחו העמום של הסעיף הקשה במידה רבה על הגשת תובענות ייצוגיות על פי אותה תבנית. לאור זאת נחקק בשנת 2006 חוק תובענות ייצוגיות, אשר נועד להסדיר מנגנון אחיד, ברור ומפורט לצורך הגשת תובענות ייצוגיות.

בהתאם לכך נקבע בין היתר, כי ינוהל פנקס תובענות ייצוגיות אשר יהיה פתוח לעיון הציבור, ממנו ניתן יהיה לשאוב מידע על תובענות ייצוגיות שונות. באותו פנקס יש לרשום כל בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וכך למעשה ניתן למנוע דיון מקביל בתובענות ייצוגיות דומות. שכן כל המעוניין להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, חייב תחילה לעיין באותו פנקס ולוודא שלא מתנהלת כבר תובענה ייצוגית באותו עניין.

מנגנון של יחיד המייצג קבוצה

תובענה ייצוגית הינה תובענה המתנהלת ע"י תובע מייצג, אשר מנהל את אותה תובענה בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו לכך, ואולם לכל חברי הקבוצה שאלות משותפות מבחינה מהותית של עובדה או של משפט. הרציונאל של אותו מנגנון אשר קבוע בחוק תובענות ייצוגיות נועד לתת מענה לכל אותם המקרים בהם רשויות ציבוריות, חברות או תאגידים שונים פוגעים בציבור גדול. ואולם בשל עלויות ההליך המשפטי, התביעה עבור כל פרט באותו ציבור נפגעים, כתובע בודד, אינה כדאית. (למשל: תאגיד תקשורת או בנק הגובה מקהל לקוחותיו כל חודש סכומים קטנים של שקלים בודדים או אפילו מספר אגורות מעבר לסכום אותו רשאי היה לגבות). באמצעות מנגנון התביעה הייצוגית ניתן לצרף את הנזק שנגרם לכלל חברי הקבוצה באופן שסך הנזק של הקבוצה כולה, יהווה תמריץ אשר יצדיק מבחינה כלכלית את הגשת התובענה.

מי רשאי לתבוע את מי ובשם מי

תובענה ייצוגית ניתן להגיש כנגד עוסק, מבטח, תאגיד בנקאי ורשויות שונות, העילה יכול שתהיה נובעת מהפליה בעבודה, הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, ענייני נגישות לאנשים עם מוגבלות, עילה הנובעת מחוק ההגבלים העסקיים, תביעה בקשר למפגע סביבתי וכמובן תביעה כנגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין כגון אגרה, מס ועוד. החוק קובע כי את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית רשאי להגיש כל אדם שקיימת לו עילת תביעה, המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או של משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם אותה קבוצת בני אדם. בנוסף רשאים להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית גם רשות ציבורית או ארגון, אם יראו כי נגרם נזק לחבר הארגון או שקיימת אפשרות סבירה שנגרם נזק לקבוצה.

כאשר בית המשפט מחליט לאשר תובענה ייצוגית, הוא מגדיר בהחלטתו את הקבוצה המיוצגת. אדם שעילת תביעתו נוצרה לאחר המועד בו אושרה התובענה הייצוגית, לא ייכלל באותה קבוצה, ואולם בית המשפט רשאי להתיר צירוף מאוחר של אדם שלא נכלל בקבוצה המיוצגת. חשוב להבין שברגע שבית המשפט אישר תובענה ייצוגית, רואים את כל מי שנמנה עם אותה קבוצה כמי שהסכים להגשתה כתובענה ייצוגית בשמו. מי שמעוניין שלא להיכלל בקבוצה צריך להודיע על כך לבית המשפט תוך 45 יום מהרגע בו פורסמה החלטת בית המשפט לאשר את התובענה הייצוגית.

הגמול לתובע המייצג

כאשר בית המשפט מכריע בתובענה ייצוגית לטובת הקבוצה המיוצגת (או כאשר בית המשפט מאשר הסדר פשרה), הוא יורה על תשלום גמול לתובע המייצג. בקביעת שיעור הגמול שבית המשפט קובע לתובע המייצג, הוא יתחשב בין היתר בשיקולים הבאים: הטרחה שטרח התובע המייצג, התועלת שהתובענה הייצוגית הביאה לחברי הקבוצה ומידת החשיבות הציבורית של אותה תובענה. במקרים מיוחדים בית המשפט רשאי לפסוק גמול כאמור גם כאשר התובענה הייצוגית לא אושרה או כאשר ניתנה הכרעה שלא לטובת הקבוצה (כלומר גם כאשר לא זכו בתביעה).

·         כותב המאמר עו"ד אבירם גולדשטיין, בעל תואר שני במשפטים (LL.M) מאוניברסיטת בר אילן. עוסק בתחום האזרחי-מסחרי על גווניו השונים ומתמקד בליווי של חברות ועסקים לרבות התחומים: דיני תאגידים, סוגיות מיסוי, מקרקעין, הוצאה לפועל, דיני עבודה ותובענות כספיות. המשרד מושתת על עבודה אישית, מסירות ומקצועיות.

·         אין בתוכן האמור משום המלצה, חוות דעת משפטית, ייעוץ משפטי  או תחליף לייעוץ משפטי; כמו כן אין התוכן הנ"ל מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, ו/או ממצה. והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

ליצירת קשר חייגו: 03-5616671 או כנסו לאתר: www.law.ag.co.il